הטרדה מינית בעבודה או תופעת ניצול יחסי מרות, היא אסורה ופסולה במקום עבודה בפרט ובכלל.
החוק למניעת הטרדה מינית הגדיר מהי הטרדה מינית, שיכולה להתבטא בצורות שונות : באמירה או באופן מילולי לגבי מראה, מיניות, וכו'… ועד למקרים של נגיעה באיברי גוף, מעשי סדום, קיום יחסי מין שלא בהסכמה (ועד למקרה קיצוני של אינוס) או בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות בעבודה.
מה הם יחסי מרות ? יחסי של ממונה לעובד, יחסי כפיפות ושליטה בין המנהל לעובד. כאשר הפסיקה קבעה כי גם אם אינו ממונה ישיר, אלא ממונה שיכול להשפיע על עתיד העובד בעבודה, כלומר השפעה וסמכות גם אם היא עקיפה. למשל : בין מנהל בכיר בחברה לעובדת פשוטה במחלקה אחרת, או מנהל הנהלת חשבונות לעובדת בהיררכיה נמוכה ממנו. יחסי מרות לאו דווקא ביחסי עבודה אלא גם בין סטודנט/ית למרצה, או בין רב לחסיד. ביחסי כפיפות ומרות, החוק יוצא תחת ההנחה שהסכמה חופשית אינה קיימת בטיב מערכת יחסים כזו, בחוסר שוויון בכוחות בין הצדדים, ובד"כ גם פערי הגילים ומצבם המשפחתי הם שיקול.
החוק הגדיר מס' מעשים כהטרדה מינית :
(1) סחיטה באיומים כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
(2) מעשים מגונים (כגון נגיעה באיברי מין של המוטרד/ת או בגוף.
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כשמוטרד הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות אלה.
(4) התייחסויות חוזרות ונישנות המופנות ומתמקדות במיניותו, והמוטרד הראה כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלה.
(5) התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית.
(6) פרסום, תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו כשהפרסום בנסיבות מסוימות עלול להשפילו או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.
(7) הצעות בעלות אופי מיני או התייחסות למיניותו, גם אם המוטרד לא הראה כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסות הנ"ל, אם מתקיימים בין צדדים : קטין או חסר ישע, בין מטפל ומטופל במסגרת טיפול בריאותי, רפואי או נפשי, ביחסי עובד מעביד, בין תלמיד ומורה, או סטודנט ומורה או מרצה, ביחסי שיקום, במסגרת הדרכה של תלות בין כהן דת ועוד'…
בית המשפט קבע כי אין הכרח להוכיח כי מטרת הגירוי או הסיפוק התממשה לצורך קיומה של הטרדה מינית, די ברצון המטריד הנושא אופן מיני באחד מהמעשים שתוארו לעיל. רצונו הסובייקטיבי של המטריד בהתחשב ביחסי הצדדים ובמכלול הנסיבות. הפגיעה בעובדת תהא ממשית כאשר המעשה גרם לה לביזוי, פגיעה בכבוד ו/או כל מעשה מילולי או פיזי שחורג מיחסי עבודה רגילים ופוגע בתפקודה.
החוק אוסר גם התנכלות – שמשמעה פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או תביעה שהוגשו על הטרדה מינית. לעיתים לאחר מסכת של הטרדה מינית, משמוטרד/ת מינית סירב או התנגד למעשים או להצעות המטרידות, המטריד בעל הכח והשליטה בעבודה, פוגע בתנאי העבודה, בקידום, שכר, שעות עבודה וכו'… התנכלות אף היא אסורה על פי החוק והיא עילה נוספת לתביעה מעבר למעשי ההטרדה מינית כשלעצמה.
תביעות מסוג זה של הטרדות מיניות בד"כ הינן כלפי נשים עובדות, אך יתכן שגם עובד ממין זכר יוטרד בעבודה ויהא זכאי לסעדים ולפיצויים דומים, שהחוק מקנה לכל מוטרד או מוטרדת ללא הבדל מינם.
לקורבנות הטרדה מינית וניצול יחסי מרות, ישנן מס' אפשרויות :
1) לנסות לנהל מו"מ פשרה בטרם ניהול הליכים משפטיים ופניה לערכאות, ע"י עו"ד מומחה בתחום,
זאת במטרה להימנע מהליך משפטי ארוך, מסורבל שקשה נפשית למתלוננ/ת.
2) הגשת תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה ו/או תביעה נזיקית בבתי המשפט האזרחיים.
3) הגשת תלונה במשטרה שעלולה להוביל גם להליך פלילי ולהגשת כתב אישום עם המלצת המשטרה והחלטת הפרקליטות.
להגשת תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, בגין הטרדה מינית בעבודה ו/או ניצול יחסי מרות, ניתן לתבוע סעדים לפיצוי כספי,
לפי מסלולים שונים.
חשוב לקבל ייעוץ וייצוג מתאים ומקצועי בסוג זה של תביעות: הן למוטרד/ת שמגיש את תביעתו כדי לקבל פיצוי מקסימאלי. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי יש שני מסלולי תביעה :
א) מסלול ללא הוכחת נזק– לפיו ניתן לתבוע 120,000 ש"ח בגין עילה של ההטרדה מינית. במצב זה יש להוכיח את ההטרדה המינית, אך אין צורך להוכיח את שיעור הנזק.
ב) מסלול הוכחת נזק – במסגרתו המוטרד/ת תוכל לתבוע את מלוא הנזקים ללא הגבלת גובה הנזק בגין ההטרדה מינית, אך במצב זה תאלץ להוכיח הן את ההטרדה המינית והן את גובה נזק/ים השונים ושיעור הפיצוי שתבעה.
בהתאם לתיקון בתקנה 6א לתקנות בית הדין לעבודה, נקבע כי תביעה שמוגשת לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התובעת תשלם אגרת תביעה מופחתת בסך של 143 ש"ח לקופת המדינה ולא בשיעור הרגיל הקבוע בתקנות שעומד על 1% מסכום התביעה. המחוקק הקל עם המוטרדות מינית על מנת שאגרת התביעה הגבוה לא תשמש מחסום מהגשת תביעות בשל קושי כלכלי.
בבר"ע פלונית נ' פלוני ואח' בבית הדין הארצי לעבודה, בה משרדינו ייצג את הנתבע- קבע בית הדין הארצי הלכה בהתאם לעמדת משרדינו ועמדת המדינה שצורפה להליך, כי אגרה המופחתת חלה על העילות מכח החוק למניעת הטרדה מינית בלבד ולא מכח עילות חוזיות או אחרות, אלא אם כתב התביעה נוסח באופן המכליל את הנזקים מכח החוק למניעת הטרדה מינית.
יש לציין כי ייצוג משפטי מתאים ומקצועי חשוב במיוחד בסוג מיוחד זה של תביעות כלפי התובעים וגם לנתבעים, שעלולים לאבד את מקור פרנסתם, ערעור חיי הנישואין ומשפחה, פגיעה בשמם הטוב ועוד'…ועליהם להתגונן כראוי מפני תביעות מסוג זה.